הורים רוצים את הטוב ביותר עבור ילדם. ולמען מטרה זו הם קוראים את הספרים המתאימים, משקיעים ברכישת הציוד הטוב ביותר, המזון הטוב ביותר החוגים המתאימים ועוד, ועם זאת זאת אני נתקל פעמים רבות בחוסר ידע בקרב הורים על חלק מהצרכים ההתפתחותיים של התינוקות. צרכים החיוניים להתפתחות התקינה של התינוק והמשפיעים על יכולתו לפתח את כישוריו המוטוריים, הקוגניטיביים, הרגשיים, והחברתיים.
לצורך הבנת משמעותם ומקורם של הצרכים הנ"ל עלינו הבין תחילה את מצבו של התינוק מרגע לידתו.
התינוק נולד עם מערכות פיזיות מתפקדות: לב פועם, ריאות המסוגלות לבצע נשימה וגם חלק מהמערכות הפנימיות כבר עובדות כמו מערכת השתן, ואולם בניגוד ליונקים אחרים אשר מסוגלים די סמוך לזמן לידתם לתפקד באופן עצמאי התינוק נולד עם יכולת מאוד מוגבלת, ומלבד למספר אינסטינקטים תנועתיים התינוק אינו מסוגל לנוע בכוחות עצמו. למעשה המוח של התינוק זקוק לגירויים רבים נוספים כדי להיות בשל לתפקודו המושלם.
הסיבה לעיקרית לכך שמוח שהעובר לא מסיים את התפתחותו בבטן האם היא שראש גדול יותר היה מתקשה לצאת מתעלת הלידה והיה מסכן את חיי התינוק ואמו. התינוק לא נולד כלוח חלק אך הוא גם לא נולד עם כל ה"תוכנות" שלהן יזדקק במהלך חייו. ה"תוכנות" של התינוק נוצרות בעקבות גירויים של מערכות התחושה השונות, ככל שיש יותר גירויים המוח מייצר יותר סינפסות (קשרים בין תאי מוח) בכל תא מוחי.
סיפוק גרויים בגיל מוקדם משפיע על התפתחות המוח שמשמעותו: ילדים חכמים ומוכשרים יותר.
חלק מהגירויים שהתינוק זקוק להם מתוארים בד"כ כביטויי האהבה של ההורה אל ילדו. כאשר אנו מסתכלים על כך מבחינה נוירו התפתחותית תפקודית אנו יכולים לראות כמה דברים שמתרחשים. למשל באחיזת התינוק על הידיים או במנשא: ההורה לוחץ את התינוק אל גופו, דבר זה מספר גירוי של התחושה העמוקה של הגוף. פעולה המשפיעה באופן חיובי על ההתפתחות המוטורית של הילד בהמשך הדרך. הזדמן לי לראות את ההשלכות של הנושא כאשר ניהלתי שיחה עם אשה שעבדה עם ילדים אתיופים. כאשר הגיעו הורים ממוצא אתיופי לארץ הם נהגו לשאת את תינוקם אך ורק על גופם. בהמשך גדילתם ניתן היה לראות כי הילדים מפותחים מוטורית יותר ביחס לגילם מילדים אחרים. לאחר מספר שנים היתרון הזה נעלם, בעצם מאותו רגע שבו למדו האמהות האתיופיות לשאת את ילדהן בעגלה.
פעולות נוספות שהורים עושים באופן אינטואיטיבי ומהוות צורך חיוני להתפתחות הן עירסול ונדנוד. הנידנוד הינו מרכיב הכרחי להתפתחותה של המערכת הוסטיבולרית. המערכת הוסטיבולרית היא מערכת הקשתות שנמצאת בתוך האוזן. מערכת זו קשורה לתפקוד שיווי המשקל, זיהוי תנועה ומודעות למרכז הכובד ובגלל הקרבה למערכת השמיעה היא משליכה ומשפיעה על הקשב השמיעתי. אלה תפקודים חיוניים המשליכים על היכולת של הילד ללכת ולבנות את יציבות הליכתו, על היכולת להקשיב ועל ויסות הקשב השמיעתי.
נושא זה עולה לעיתים קרובות אצל ילדים רבים כחלק ממה שמפריע להם להקשיב בכיתה, בעיות כגון אלו הינן לעיתים סימפטומים הבאים לידי ביטוי כתוצאה מכך שהמערכת הוסטיבולרית שלהם אינה מווסתת כראוי. תפקוד נוסף הוא העור. העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. המוח והעור נוצרים מאותו סוג תאים והינם קשורים ומקושרים הדוקות. מחקרים רבים נעשו בבני אדם ובבעלי חיים המראים ללא ספק כיצד תפקוד מגעי תקין משפיע על הגוף ועל הבריאות הנפשית. הורים בד"כ מלטפים את ילדם באופן אוטומטי (לצערנו לא כולם) ובכך עוזרים למערכת להתפתח בצורה תקינה. דוגמא נוספת היא הנקה: חוץ מהתועלת של חלב אם ביניקה יש גירוי מגעי, גירוי של התחושה העמוקה, גירוי ריחי של ריח האם וריח החלב, גירוי טעמי וגירוי ויזואלי בו התינוק מסתכל על האם, יוצר קשר עין וגם מחזק את ההתקשרות שלו עם אימו. ברצוני לציין כי גם כאשר אין אפשרות או רצון להניק עדיין אפשר לספק את הגירויים הללו מתוך מודעות ובצורה מכוונת על ידי למידת עיסוי תינוקות, נדנוד של התינוק באופן יזום, חשיפה של התינוק לקולות, מראות, ריחות ולאחר מספר חודשים לטעמים חדשים ומגוונים ובכך להעשיר את עולמו ולגרות את התפתחות מוחו.
וחשוב לזכור כי קשיי התפתחות רבים ניתן לפתור לעיתים בצורה מושלמת ע"י סיפוק הגירויים המתאימים באופן עקבי.
הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית עוסקת בהתבוננות ובטיפול במערכות החושים והאופן שבו הן משפיעות על התפקוד של הילד וכן בהתאמת גירויים לילד וזאת כדי להביאו למצב מאוזן ואופטימאלי במכלול מערכות התחושה השונות. הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית נוצרה ע"י הפסיכולוגים ההתפתחותיים ג'ודי רבינוביץ ורמי כץ. הגישה יושמה לראשונה לפני כשלושים שנה והיום מופעלת בגנים ובבתי ספר רבים ברחבי הארץ כמו יפו, הרצליה, חדרה, ראשון לציון, ירושלים ועוד.
הגישה משולבת בתוכנית הלימודים ומביאה לכך שתהליך הלימוד הופך להיות חווייתי, ומעשיר את התלמיד בהתנסויות המחזקות את התפקודים הנדרשים להשגת למידה אפקטיבית.
הגישה משלבת בתוכה הסתכלות על מערכות התחושות השונות ועל האופן שבו מערכות אלו ותפקודים נוספים כגון: הצלבה, משתלבים זה בזה ומאפשרים את התהליך לו אנו קוראים למידה.
בשנים האחרונות נוצר קורס להכשרת מטפלים על פי הגישה.
הקורס מכשיר אנשים לעבודה פרטנית שמטרתה - קידום אינדיבידואלי המותאם לצרכי הילד במפגשים אישיים. מטפלים על פי הגישה ישנם בכל רחבי הארץ.
הגישה נלמדת בקורס "להכשרת מטפלים בגישה הנוירו התפתחותית תפקודית" שמעביר המרכז לקידום כישורי למידה ברעננה ובמשואות יצחק.
האתר של המרכז: http://www.kishurei-lemida.com/
לצורך הבנת משמעותם ומקורם של הצרכים הנ"ל עלינו הבין תחילה את מצבו של התינוק מרגע לידתו.
התינוק נולד עם מערכות פיזיות מתפקדות: לב פועם, ריאות המסוגלות לבצע נשימה וגם חלק מהמערכות הפנימיות כבר עובדות כמו מערכת השתן, ואולם בניגוד ליונקים אחרים אשר מסוגלים די סמוך לזמן לידתם לתפקד באופן עצמאי התינוק נולד עם יכולת מאוד מוגבלת, ומלבד למספר אינסטינקטים תנועתיים התינוק אינו מסוגל לנוע בכוחות עצמו. למעשה המוח של התינוק זקוק לגירויים רבים נוספים כדי להיות בשל לתפקודו המושלם.
הסיבה לעיקרית לכך שמוח שהעובר לא מסיים את התפתחותו בבטן האם היא שראש גדול יותר היה מתקשה לצאת מתעלת הלידה והיה מסכן את חיי התינוק ואמו. התינוק לא נולד כלוח חלק אך הוא גם לא נולד עם כל ה"תוכנות" שלהן יזדקק במהלך חייו. ה"תוכנות" של התינוק נוצרות בעקבות גירויים של מערכות התחושה השונות, ככל שיש יותר גירויים המוח מייצר יותר סינפסות (קשרים בין תאי מוח) בכל תא מוחי.
סיפוק גרויים בגיל מוקדם משפיע על התפתחות המוח שמשמעותו: ילדים חכמים ומוכשרים יותר.
חלק מהגירויים שהתינוק זקוק להם מתוארים בד"כ כביטויי האהבה של ההורה אל ילדו. כאשר אנו מסתכלים על כך מבחינה נוירו התפתחותית תפקודית אנו יכולים לראות כמה דברים שמתרחשים. למשל באחיזת התינוק על הידיים או במנשא: ההורה לוחץ את התינוק אל גופו, דבר זה מספר גירוי של התחושה העמוקה של הגוף. פעולה המשפיעה באופן חיובי על ההתפתחות המוטורית של הילד בהמשך הדרך. הזדמן לי לראות את ההשלכות של הנושא כאשר ניהלתי שיחה עם אשה שעבדה עם ילדים אתיופים. כאשר הגיעו הורים ממוצא אתיופי לארץ הם נהגו לשאת את תינוקם אך ורק על גופם. בהמשך גדילתם ניתן היה לראות כי הילדים מפותחים מוטורית יותר ביחס לגילם מילדים אחרים. לאחר מספר שנים היתרון הזה נעלם, בעצם מאותו רגע שבו למדו האמהות האתיופיות לשאת את ילדהן בעגלה.
פעולות נוספות שהורים עושים באופן אינטואיטיבי ומהוות צורך חיוני להתפתחות הן עירסול ונדנוד. הנידנוד הינו מרכיב הכרחי להתפתחותה של המערכת הוסטיבולרית. המערכת הוסטיבולרית היא מערכת הקשתות שנמצאת בתוך האוזן. מערכת זו קשורה לתפקוד שיווי המשקל, זיהוי תנועה ומודעות למרכז הכובד ובגלל הקרבה למערכת השמיעה היא משליכה ומשפיעה על הקשב השמיעתי. אלה תפקודים חיוניים המשליכים על היכולת של הילד ללכת ולבנות את יציבות הליכתו, על היכולת להקשיב ועל ויסות הקשב השמיעתי.
נושא זה עולה לעיתים קרובות אצל ילדים רבים כחלק ממה שמפריע להם להקשיב בכיתה, בעיות כגון אלו הינן לעיתים סימפטומים הבאים לידי ביטוי כתוצאה מכך שהמערכת הוסטיבולרית שלהם אינה מווסתת כראוי. תפקוד נוסף הוא העור. העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. המוח והעור נוצרים מאותו סוג תאים והינם קשורים ומקושרים הדוקות. מחקרים רבים נעשו בבני אדם ובבעלי חיים המראים ללא ספק כיצד תפקוד מגעי תקין משפיע על הגוף ועל הבריאות הנפשית. הורים בד"כ מלטפים את ילדם באופן אוטומטי (לצערנו לא כולם) ובכך עוזרים למערכת להתפתח בצורה תקינה. דוגמא נוספת היא הנקה: חוץ מהתועלת של חלב אם ביניקה יש גירוי מגעי, גירוי של התחושה העמוקה, גירוי ריחי של ריח האם וריח החלב, גירוי טעמי וגירוי ויזואלי בו התינוק מסתכל על האם, יוצר קשר עין וגם מחזק את ההתקשרות שלו עם אימו. ברצוני לציין כי גם כאשר אין אפשרות או רצון להניק עדיין אפשר לספק את הגירויים הללו מתוך מודעות ובצורה מכוונת על ידי למידת עיסוי תינוקות, נדנוד של התינוק באופן יזום, חשיפה של התינוק לקולות, מראות, ריחות ולאחר מספר חודשים לטעמים חדשים ומגוונים ובכך להעשיר את עולמו ולגרות את התפתחות מוחו.
וחשוב לזכור כי קשיי התפתחות רבים ניתן לפתור לעיתים בצורה מושלמת ע"י סיפוק הגירויים המתאימים באופן עקבי.
הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית עוסקת בהתבוננות ובטיפול במערכות החושים והאופן שבו הן משפיעות על התפקוד של הילד וכן בהתאמת גירויים לילד וזאת כדי להביאו למצב מאוזן ואופטימאלי במכלול מערכות התחושה השונות. הגישה הנוירו התפתחותית תפקודית נוצרה ע"י הפסיכולוגים ההתפתחותיים ג'ודי רבינוביץ ורמי כץ. הגישה יושמה לראשונה לפני כשלושים שנה והיום מופעלת בגנים ובבתי ספר רבים ברחבי הארץ כמו יפו, הרצליה, חדרה, ראשון לציון, ירושלים ועוד.
הגישה משולבת בתוכנית הלימודים ומביאה לכך שתהליך הלימוד הופך להיות חווייתי, ומעשיר את התלמיד בהתנסויות המחזקות את התפקודים הנדרשים להשגת למידה אפקטיבית.
הגישה משלבת בתוכה הסתכלות על מערכות התחושות השונות ועל האופן שבו מערכות אלו ותפקודים נוספים כגון: הצלבה, משתלבים זה בזה ומאפשרים את התהליך לו אנו קוראים למידה.
בשנים האחרונות נוצר קורס להכשרת מטפלים על פי הגישה.
הקורס מכשיר אנשים לעבודה פרטנית שמטרתה - קידום אינדיבידואלי המותאם לצרכי הילד במפגשים אישיים. מטפלים על פי הגישה ישנם בכל רחבי הארץ.
הגישה נלמדת בקורס "להכשרת מטפלים בגישה הנוירו התפתחותית תפקודית" שמעביר המרכז לקידום כישורי למידה ברעננה ובמשואות יצחק.
האתר של המרכז: http://www.kishurei-lemida.com/
ד"ר גלעד שפמן Msc.D.: מאבחן ומטפל בגישה הנוירו התפתחותי תפקודית ומלמד בקורסים להכשרת מטפלים בגישה זו עם הפסיכולוג ההתפתחותי הבכיר רמי כץ. כמו כן בטיפול במגע ובתנועה בגישה הוליסטית. דוקטורט במטה פיזיקה והדרכה רוחנית. מלמד עיסוי בקורסים למטפלים ובקורסים לאלה הרוצים להעשיר את עולמם המגעי (זוגות, עיסוי תינוקות ועוד). בנוסף גלעד התמחה בעיסוי לנשים בהריון, לנשים אחר לידה ובעיסוי תינוקות. עוסק בליווי התפתחותי של הורים עם וללא קשיי התפתחות ובשלב מאוחר יותר קשיי למידה.